פרק רביעי - בתוך המים

היא: לקח הרבה זמן להתאחד?

אני: ......

היא: מה קורה עכשיו?

אני: נטענים אחד מהשני.

היא: איך?

אני: אין מגע.

היא: בכלל?

אני: אפשר אבל מיותר, עדיף שלא.

היא: לא נפוץ כל כך?

אני: מיותר. מסתדרים כבר אחרת.

היא: עדיין נטענים?

אני: כן. כל פעם שאנחנו ביחד אנחנו נטענים.

היא: איך זה מרגיש?

אני: כמו לישון.

היא: ישנים נחים?

אני: לא, אין מיטות.

יש רק עמודים ומים.

היא: למה העמודים?

אני: פעם היה משהו אבל טבע מזמן.

היא: מה היה פעם וטבע מזמן?

אני: לא יודעת. (מרגישה שזה גם לא ממש מעניין אותי)

היא: העמודים משמשים למשהו?

אני: לא. חללים פשוט.

.....

היא: מה קורה עכשיו?

אני: הוא צריך להישאר, אני הולכת.

היא: לאן?

אני: למקום אחר.

אני צריכה להיות במקום מסוים.

אני מפזרת את מה שהטענתי.

היא: מפזרת מה?

אני: את מה שהטענתי מפאשה.

היא: הוא בסדר עם זה?

אני: כן. הוא אמור לעשות את זה, הוא עוזר לי לעשות את זה.

...

אף אחד לא בא לקחת.

אני מפזרת.

היא: מי אמור לקחת?

אני: מישהו שהוא לא אנחנו.

היא: מה את מפזרת?

אני: אור.

אנרגיה.

היא: מישהו שהוא לא אנחנו?

מה הוא עושה עם זה?

אני: לא מבינה מה (הם עושים עם זה), (הם) נכנסים לספייס.

אני לא יודעת איך לתאר, יצורים.

כל אחד בא, לוקח, הולך.

היא: ואת שמחה לתת?

אני: כן, בשביל זה אני שם.

היא: כשאת נטענת עם פאשה אז יוצרת סוג של אנרגיה?

אני: כן, אנחנו ביחד זה שילוב.

משהו שנוצר ממני וממנו ביחד. (אנחנו) לא יכולים להשתמש בו.

היא: מזינים יצורים אחרים?

אני: כן.

היא: איך אתם ניזונים?

אני: חלק הולך אלינו, אנחנו לא צריכים הרבה.

מספיק לנו להרבה זמן.

היא: מה עכשיו?

אני: אני פשוט שם איפה שאני אמורה להיות.

היא: למה את שם?

  • Black Instagram Icon