פרק שלישי - בתוך המים

ואז, מצאתי את עצמי בתוך מים.

היא: תסתכלי על הידיים שלך.

אני: רואה שיש לי זנב! כמו של דגים! והידיים שלי לא אנושיות אלא מותאמות לשיחה בתוך המים.

היא: מה את עושה במים?

אני: צוללת בתוך המים.

היא: יופי, תתארי את הסביבה בתוך המים.

אני: לא הרבה...מפוזרים. מרגישה את האחרים אבל הם לא קרוב.

היא: ככה זה רגיל שאתם מפוזרים?

אני: כן.

היא: מה את עושה?

אני: שוחה.

יש מבנים בתוך המים.

כמו ברומא העתיקה, יפה מאוד.

היא: איך את מרגישה?

אני: טוב.

היא: כמו בית?

אני: בית.

היא: מה עכשיו?

אני: אני רוצה להיכנס אבל מישהו לא מרשה לי.

היא: למה?

אני: אני מפריעה לו.

היא: מה התפקיד שלו?

אני: הוא סופר משהו, מארגן משהו. אני מפריעה לו, אצא משם.

היא: אוקיי. ומה עכשיו? מה את עושה עכשיו?

אני: ....

שוחה

....

אני הולכת הביתה.

היא: אוקיי.

תתארי לי מה קורה.

אני: אני בבית.

היא: איך זה מרגיש?

אני: מישהו מחכה לי.

היא: איפה?

אני: בבית.

היא: את כבר שם? בבית?

אני: כמעט. (כל הזמן הזה אני שוחה במים צלולים מדהימים, אפילו בעומקים בהם הייתי, היה מספיק תווך ראייה למרחקים עצומים).

-אני מתחילה לצחוק-

היא: מה מצחיק?

אני: אההה חחחחחחחח

מצחיק אותי

פאשה

היא: מי זה? בחיים כאנסטסיה, נכון?

אני: זה בן הזוג שלי.

היא: איך הוא נראה?

אני: כמוני.

היא: איך אתם אומרים שלום?

אני: (מנסה להסביר לה את התחושות) לא מדברים.

מרגישים.

היא: מה אתם מרגישים?

אני: מוסרים אחד לשני משהו.

סוף סוף ביחד.

  • Black Instagram Icon