"העם דורש צדק חברתי", כמה מרגשת הקריאה הזו הנשמעת היום בכל מקום בארץ.

כמה נפלאה הייתה התחושה לצעוד עם המוני העם ולהיות חלק מאותה דרישה.

במבט מעמיק יותר חיברה אותי דרישה זו לקלף "הצדק" שבארקנה הגבוהה בטארוט.

קלף הצדק מדבר איתנו על המשמעות הרוחנית של צדק ומה עלינו לעשות כדי להבין מהו צדק.

בקלף אנו רואים אישה המסתכלת קדימה אל מעבר לנו ואוחזת ביד אחת חרב ובשנייה מאזניים.

צדק בכל הרמות שלו, גם החברתית וגם הרוחנית, דורש מאיתנו לצאת מאזור הנוחות שלנו, להתבונן על כל התמונה ולא רק על החתיכה הפרטית שאנו מחזיקים בידינו. ברמה החברתית הוא דורש מאיתנו לעזוב את נקודת המבט הסקטוריאלית  שאנו מחזיקים כדי לדרוש את זכויותינו, ומסביר לנו שכדי להשיגו אנו צריכים להרחיב את  תפיסת עולמנו ולהבין שצדק יכול להתקיים רק כאשר הוא נחלת הכלל.

הצדק הרוחני דורש מאיתנו לא רק התבוננות רחבה אלה גם ירידה לפרטים. כל אדם הוא עולם ומלואו וכאשר אנו רוצים צדק אין לנו יכולת להכליל או להשתמש בתבניות מחשבה ידועות מראש.

גם ההיגיון הפשוט אינו מספיק לנו, תחושת צדק אמיתי מתאפשרת כשהלב שקט, תחושת צדק אמיתית מגיעה הן מהרגש והן מההיגיון בו זמנית. אנו מרגישים את הדבר הנכון בליבנו ומבינים כי הוא נכון.

אכן צדק הוא איזון ולכן הוא מיוצג תמיד על ידי מאזניים: איזון בין המחשבה לרגש, בין התמונה כולה לבין הפרטים הקטנים ואיזון בין הרוח לבין הפרקטיות.

המון עבודה מצפה לנו, הדורשים צדק חברתי, אך כמה נפלא להיות חלק מעם שלם שמוכן לעשות את התהליך הזה, קשה ככל שיהיה ולא חלק מעם שמוותר מראש ובוחר בדרך של פילוג, שחיתות ואדישות.